מהו עריק? הגדרה ומשמעות
אם יצא לכם לשמוע את המונח "עריק" סביב שירות צבאי, ייתכן שתהיתם מה בדיוק המשמעות שלו. האם מדובר במישהו שסירב להתגייס? אדם שעזב את השירות באמצע? ואולי מישהו שפשוט איחר לחזור מחופשה? אז בואו נעשה סדר, בצורה פשוטה וברורה.
אז מי נחשב לעריק?
המונח "עריק" מתייחס לחייל – או לחייל אמור-להיות – שנעדר מהשירות הצבאי שלו שלא ברשות וללא סיבה מוצדקת, לפרק זמן מסוים. ההגדרה הזאת נשמעת די כללית, אבל לצה"ל יש קריטריונים מאוד ברורים מי נחשב עריק ומי סתם נעדר.
בצה"ל קיימת הבחנה בין “נפקד” ל“עריק”. אז איפה עובר הגבול? הכל קשור לזמן:
- נפקד – חייל שנעדר ממקום שירותו למשך פחות מ-21 ימים.
- עריק – חייל שנעדר ליותר מ-21 ימים, או מישהו שמעולם לא התייצב לשירות הצבאי שלו, מבלי לקבל פטור או דחייה כדין.
שימו לב – לא מדובר רק בחיילים שכבר בשירות ו”בורחים”. גם מי שקיבל צו גיוס ולא הגיע, עלול להיחשב עריק אם לא מסדיר את מעמדו מול הצבא.
מה ההבדל בין חופשה רגילה לבין עריקה?
לפעמים נשמע כאילו כל איחור לבסיס הופך אותך מיד לעריק, אבל זה ממש לא כך. אם חייל יוצא לחופשה ולמשל מאחר לחזור בבוקר בגלל סיבה רפואית, עיכוב תחבורה או אפילו שינה עמוקה – במצבים רבים מדובר בהיעדרות שמסווגת כנפקדות ולא כעריקה, לפחות בהתחלה. כאן נכנס לתמונה ההקשר ומשך הזמן שהחייל נעדר.
למה זה כל כך חשוב להגדיר?
ההגדרה של עריקה חשובה לא רק לצורכי רישום, אלא גם מכיוון שהיא מגיעה עם השלכות חמורות – גם כלפי החייל וגם מבחינה חוקית. במילים אחרות, לא מדובר בתחום "אפור" או בעניין של שיקול דעת בלבד – יש חוקים מאוד ברורים ונהלים שמסדירים מהי עריקה ואיך מתייחסים אליה.
עריקות – לא תמיד מדובר בזדון
חשוב להבין: לא כל מי שנחשב עריק עשה זאת מתוך כוונה או מרד. לפעמים מדובר בנסיבות אישיות מאוד מורכבות – בעיות כלכליות, בריאותיות, משפחתיות או נפשיות – שגרמו לאדם לא להופיע. עם זאת, מבחינת הצבא, עצם ההיעדרות הלא מאושרת נחשבת לעבירה, גם אם יש סיבות טובות.
נקודה חשובה לסיום
אם אתם מרגישים שאתם עומדים להיקלע למצב שעלול להיחשב כעריקה – פנו לייעוץ מיידי, בין אם מול הגורמים בצבא, עורכי דין צבאיים, או עמותות לייעוץ למתגייסים וחיילים. הדרך הכי בטוחה ויעילה להתמודד עם קושי בצה"ל היא לא לברוח – אלא למצוא מי שיכול לעזור לכם להתמודד איתו יחד.
ההבדל בין עריקות לשירות סדיר
אם יצא לכם לשמוע פעם את המושג "עריקות", אולי שאלתם את עצמכם – איך זה שונה מכל סתם חייל שלא בא לבסיס? הרי כולנו מכירים מישהו שאיחר לבסיס, הבריז מידי פעם, או פשוט לא הגיע ביום ראשון. אז מתי מדובר בעבירה חמורה של עריקה, ומתי זה "רק" היעדרות מהשירות? בואו נעשה קצת סדר.
מה זה שירות סדיר?
שירות סדיר הוא המסלול הרגיל והחוקי שבו גבר ואישה מתנהלים עם גיוסם לצה"ל. מדובר במסגרת של מחויבות רשמית – בדרך כלל לשלוש שנים לגברים ושנתיים לנשים (יש כמובן יוצאים מן הכלל). חייל בשירות סדיר אמור להתייצב לשירותו לפי ההוראות – זה כולל להגיע לבסיס בזמנים, למלא פקודות, ולעמוד בכללי ההתנהגות הצבאיים.
אז מתי נוצר ההבדל?
הנה המקום שבו העניינים מתחילים להסתבך. אין ספק – חיילים לפעמים מאחרים, יש שבעיות אישיות, בריאותיות, לפעמים גם פשוט משברים. אבל צה"ל מבחין בין כמה סוגים של היעדרות:
- היעדר מהשירות (נפקדות): חייל שלא הגיע לבסיס ללא אישור – אבל לתקופה של עד 21 יום. זו עדיין עבירה, אבל נחשבת ברוב המקרים למשמעתית.
- עריקה: כאן מדובר על היעדרות ממושכת – מעל 21 ימים. זו כבר נחשבת עבירה חמורה ביותר לפי החוק הצבאי, ועשויה להוביל להליך פלילי. כלומר, מדובר בפשע של ממש.
למה זה חשוב?
להבין את ההבחנה בין שירות סדיר לעריקה זה לא רק עניין משפטי – זה גם חשוב כדי שלא תופתעו. לפעמים חיילים לא מודעים לכך שהם חצו קו אדום. יום רודף יום, ועברה שבוע ואז חודש – ואז הם כבר מוגדרים כעריקים מבלי שהתכוונו לכך. ברגע שזה קורה, החייל נכנס למסלול אחר לגמרי מבחינת ההתייחסות של הצבא.
מה אומרים המומחים?
עורכי דין צבאיים מדגישים שברגע שחייל או הוריו מתחילים לחשוש שהיעדרות מתארכת – כדאי לפנות לייעוץ מקצועי כמה שיותר מהר. לפעמים ניתן להצדיק את ההיעדרות ולהסדיר את העניין בצורה שתמנע הגדרה כעריק. ככל שפונים מוקדם יותר, כך יותר קל להתמודד עם ההשלכות.
ומה עם יחסי אנוש?
מעבר לפן המשפטי, שווה לזכור שגם מבחינה חברתית וצבאית – עריקה פוגעת בכל הצוות. כשחייל נעלם, האחרים צריכים "לסגור עליו" בתורנויות, במשמרות ובמשימות. לכן השירות הסדיר נועד לא רק למשמעת – אלא כדי לשמור על אחריות הדדית.
בשורה התחתונה: היעדרות קצרה זה דבר אחד. עריקה – זה כבר סיפור אחר לגמרי. הכרת ההבדלים יכולה לחסוך הרבה כאבי ראש בהמשך.
הסיבות העיקריות לעריקות מצה"ל
שאלתם את עצמכם פעם למה צעירים מחליטים לא להופיע לשירות הצבאי שלהם? מדובר בהחלטה לא פשוטה, שלוקחים בדרך כלל מתוך מצוקה, חוסר התאמה או קושי רגשי עמוק. בואו נצלול קצת לעומק ונבין אילו גורמים עיקריים מובילים לעריקות מצה"ל, ומה חשוב לדעת בהקשר הזה.
1. מצוקה נפשית או רגשית
אחת הסיבות הכי שכיחות לעריקה מצה"ל היא התחושות האישיות הקשות איתן מתמודדים חיילים – לחץ, חרדה, דיכאון ואפילו טראומות מהשירות. גם חיילים עם פרופיל קרבי וגם מי ששירתו בתפקידים עורפיים, יכולים לחוות קושי נפשי שגורם להם לראות בעריקה כאופציה היחידה לברוח מהמצב.
חשוב לדעת: היום צה"ל מעניק ליווי ותמיכה דרך קב"נים (קציני בריאות נפש), ואם עולים קשיים – תמיד עדיף לפנות לעזרה מאשר להיעלם.
2. קשיים כלכליים
יש לא מעט חיילים שמגיעים ממשפחות שמתקשות לשרוד כלכלית, במיוחד אם הם התומכים המרכזיים בבית. במקרים כאלה, חלקם בוחרים לעזוב את הצבא כדי לעבוד בפרנסה ולהקל על המשפחה, במיוחד כשנראה שאין פתרון אחר.
צה"ל מודע לקושי הזה ויש מסלולים שמיועדים לחיילים במצב סוציו-אקונומי קשה – מהם ניתן להפיק הרבה תועלת במקום לערוק.
3. תחושת ניכור וחוסר שייכות
לא כל אחד מרגיש בנוח במסגרת הצבאית. חיילים שמתקשים להסתגל לנורמות של הצבא, מתקשים למצוא חברים או לא מרגישים שייכים – עלולים לבחור פשוט לא לחזור לשירות.
- שירות במקום שאינו תואם ערכים אישיים
- פערים תרבותיים ולעיתים גם שפה
- תחושת חוסר משמעות
תחושת זרות יכולה להפוך את השגרה הצבאית לבלתי נסבלת – וזה רק מדגיש כמה חשוב לשוחח פתוח עם מפקדים ואנשי מקצוע כשמרגישים כך.
4. בעיות משפחתיות או אישיות
לפעמים יש משברים בבית – גירושין, מחלה של הורה, אח קטן שזקוק לעזרה – והחייל מרגיש שקשה להחזיק את הכול. במצבים כאלו, העריקה נתפסת כ”ברירה היחידה” כדי לתת מענה מיידי למה שמחכה בבית.
במקום להיעלם, תמיד ניתן לפנות לוועדת התאמה או לדבר עם מש"קית ת"ש (תומכת שכר) – אלו בדיוק הכלים שהצבא שם כדי לסייע להתגבר על קשיים כאלה.
5. אידיאולוגיה או התנגדות עקרונית לשירות
יש לא מעטים שלא מאמינים בדרך של צה"ל – אם מטעמים פוליטיים, דתיים או מוסריים. רבים מהם מבקשים לפטור את עצמם מהשירות במסגרת סרבנות מצפונית, אך לעיתים, כשהם לא מקבלים אישור לכך, הם מוצאים עצמם במצב של עריקה.
במקרים כאלה, חשוב לפעול דרך הערוצים החוקיים ולבקש הכרה כסרבן מצפון מבעוד מועד, במקום פשוט להפסיק להתייצב.
עריקה כמעט תמיד נובעת מקושי אמיתי – ולמרות שאנחנו לא מעודדים את זה, כן חשוב להבין מה עומד מאחורי ההחלטה של מי שבוחרים בדרך הזו. קיימות דרכים רבות אחרות להתמודד עם מצבים מורכבים, ורצוי מאוד להכיר אותן ולפנות אליהן לפני שעושים צעד כל כך דרמטי ומשמעותי.
ההשלכות החוקיות של עריקה
אז מה באמת קורה מבחינה חוקית כשחייל מחליט לערוק מהשירות? זו שאלה שמעניינת לא מעט צעירים, בני משפחות, ולעיתים גם כאלה שכבר נמצאים בשירות וחווים קושי. מדובר בנושא רציני, שבצדק מקבל טיפול קפדני ומשפטי מצה"ל ומהמדינה. בואו נעשה יחד סדר ולגלות מהן ההשלכות האפשריות לעריקה, בלי הפחדות – אלא כדי לדעת ולהבין.
מה אומר החוק?
על פי החוק השיפוט הצבאי, עריקה מוגדרת כעזיבה או היעדרות מהשירות בלי אישור, ולרוב למשך של יותר מ-21 ימים. בניגוד להיעדרות קצרה (מה שמכונה "היעדר מהשירות שלא ברשות"), כשמדובר בעריקה — המערכת רואה בכך עבירה חמורה הרבה יותר.
עונש העריקה מוגדר בחוק לפי משך הזמן שהחייל נעדר ולפי נסיבות המקרה. כן, לפעמים כן בוחנים את הרקע האישי, הנסיבות המשפחתיות או הקשיים שהובילו להחלטה הבריחה הזו מהשירות. אבל בכל מקרה, העריקה נחשבת לעבירה – ולזה יש השלכות של ממש.
אז מה באמת קורה אם ערקתי?
- מעצר: במקרים רבים, חייל שנמצא כעריק ייעצר ע״י המשטרה הצבאית או אפילו משטרת ישראל אם הוצא נגדו צו המעצר. העבריינים מועברים לבסיס צבאי ולעיתים ישר למעצר.
- משפט צבאי: עריקים מועמדים לדין צבאי, ושם נקבע האם ייכלא ואם כן – לכמה זמן. לעיתים מדובר בעונשי מאסר של שבועות ואפילו חודשים.
- הרשעה פלילית: עריקות ממושכת (למשל מעל חצי שנה) עלולה להסתיים בהרשעה עם רישום פלילי, שכן מדובר בעבירה על חוק השיפוט הצבאי.
- פגיעה בתנאי השחרור: עריקים עלולים לאבד זכויות כמו תעודת שחרור מסודרת, המלצות, ואפילו גישה להטבות שונות של יוצאי צה״ל.
מה כדאי לדעת אם מתלבטים או מתמודדים עם מצב של עריקה?
חשוב מאוד להבין שעריקה לא פותרת בעיות – אלא לרוב מסבכת אותן. במקרים של קושי נפשי, משפחתי או אישי, פנייה לגורמי התמיכה בצה"ל כמו קצינת נפגעים, רופא היחידה, או מפקדים קשובים יכולה לפתור את הבעיה עוד לפני שמגיעים למצב של עריקה.
ויש עוד נקודה חשובה: חיילים שערקו אך בוחרים לשוב ולהסגיר את עצמם – מראים אחריות, וגם בתי הדין הצבאיים לוקחים את זה בחשבון לטובה. הכי חשוב – לא להיכנס להדחקה. ייעוץ משפטי, שיחה עם עורך דין צבאי או פנייה למרכזי סיוע יכולים לעשות הבדל גדול.
העיקר – לא להישאר לבד
אם את או אתה מרגישים שאתם במצוקה או שוקלים לא לחזור לבסיס, תדעו שאתם לא חייבים לעבור את זה לבד. יש מי שמוכן ורוצה להקשיב ולעזור – גם בתוך הצבא, גם מחוץ לו. עזרה בזמן יכולה למנוע השלכות לא נעימות בעתיד, משפטית ואישית.
כיצד מתמודדים עם עריקים בצה"ל
בערך כמו כל ארגון גדול, גם בצה"ל יש מקרים שבהם חיילים לא מגיעים לשירות – אבל כשהם לא חוזרים בלי אישור, זה כבר לא משהו שעובר בשקט. בצבא מתייחסים לעריקה ברצינות רבה, ויש שיטות ברורות, ולעיתים גם יצירתיות, לטיפול בסיטואציה הזו.
איתור עריקים – לא משאירים אותם מתחת לרדאר
צה"ל לא יושב בחיבוק ידיים כשהחייל לא שב לבסיס. ברגע שמישהו מוכרז כעריק – כלומר חלף פרק הזמן שמוגדר בחוק מאז איחורו או היעדרותו – נכנס לפעולה מנגנון שמוודא שיאותר, יוחזר ויעבור את ההליכים הנדרשים.
בדרך כלל, המשטרה הצבאית מקבלת את המשימה – הם עורכים חיפושים, ויכולים גם להוציא צו מעצר. היו מקרים שבהם חייל שחזר הביתה לחופשה פשוט לא שב, וכמה ימים אחר כך קיבל דפיקה בדלת, עם שוטרים צבאיים שבאו לקחת אותו חזרה לשירות.
מה קורה אחרי התפיסה?
אחרי שחייל עריק נתפס, הוא עובר לרוב לתחקיר קצר, קרוי גם גביית עדות. כאן מנסים להבין מה קרה – האם זה משהו זמני? האם מדובר באירוע אישי קשה? האם קיימת בעיית התאמה לשירות? אין קו אחד אחיד שכולם הולכים בו – המפקדים והתשק"יף (תכנית שיקום קידום הפרט) בוחנים את הגורמים האפשריים גם מתוך רגישות.
הליכי שיפוט – לא מפחדים מהמערכת
תלוי כמה זמן עברה ומה הסיבה לעריקה, יכול להיות שהחייל יעמוד לדין משמעתי אצל קצין, או בפני בית דין צבאי. ההחלטה מושפעת מהמון פרמטרים – למשל: האם זו פעם ראשונה? האם יש נסיבות מקלות?
- איחור של כמה ימים יכול להוביל רק לעיכוב קל וקבלת עונש משמעתי כמו מחבוש קצר.
- היעדרות של חודשים עלולה להיחשב כעריקה חמורה ולהוביל למשפט בבית דין צבאי.
בכל מקרה, לחייל יש זכות ייצוג, ולעיתים הרבה מאוד משתנה בזכות ייעוץ נכון מצד עורך-דין צבאי מוסמך.
התמקדות גם בשיקום – לא רק ענישה
חשוב לדעת שצה"ל לא רק מעניש, אלא גם מנסה להבין. המטרה היא לשלב מחדש חיילים בעריקים במקום פשוט להרחיק. ברוב המקרים, במיוחד כשהעריקה נבעה מקשיים נפשיים, משפחתיים או חברתיים – מערכת השיקום הצה"לית בוחנת יחד עם גורמים מקצועיים את הדרך הנכונה לסייע לחייל.
לפעמים זה מוביל לשיבוץ מחדש בתפקיד מותאם יותר, ולעיתים לבחינה מחודשת של התאמתו לשירות — כל מקרה נבדק לגופו.
שיתוף פעולה עם המשפחה – הם חלק מהפתרון
אחד מהכלים בהם צה"ל משתמש הוא גם שיח עם הורי החייל או בני משפחתו הקרובים. הם מקור חשוב למידע ולתמיכה, ולעיתים גם מי שיכולים לעזור לשכנע את החייל לחזור לשירות.
בסוף, חשוב לזכור – המערכת הצבאית לא מחפשת "לתפוס את החיילים על חם", אלא לפעול באחריות, תוך שמירה על הסדר, המשמעת ובעיקר האנשים.
החזרה לשירות צבאי לאחר עריקה
אז נגיד שמישהו ערק מהשירות הצבאי – זה כבר קרה, וצריך לדעת שכמעט תמיד יש דרך לתקן. השאלה הגדולה היא:
איך חוזרים לשירות בצורה נכונה? הרבה משתחררים מהר מדי מהשירות מתוך לחץ, קושי נפשי, או מצב משפחתי מורכב – ואז מבינים שהיו דרכים אחרות. אם זה אתה או מישהו שאתה מכיר – הנה מה שחשוב לדעת.
קודם כל – מה הצעד הראשון?
חשוב להבין – לא משנה מתי קרתה העריקה, הדבר הראשון שכדאי לעשות הוא לפנות ליחידת מצ"ח הקרובה או ללשכת הגיוס. יוזמה מצד החייל (או המשתמט) נתפסת בצורה הרבה יותר חיובית מאשר להיתפס על ידי גורמי האכיפה. זה מראה על אחריות ורצון לתקן.
מה צפוי מבחינת תהליך החזרה?
כשתגיע לדווח על עצמך, כמה דברים קורים:
- חקירה קצרה בצה"ל – כדי להבין למה ערקת ומה קרה בזמן שנעדרת.
- דיון משמעתי או משפט צבאי – תלוי במשך העריקה ונסיבותיה.
- התאמה מחודשת לשירות – בוחנים האם אתה כשיר לשרת ואיפה הכי נכון לשבץ אותך הלאה.
לפעמים, במיוחד בעריקות קצרות או מבוססות קושי אמיתי, ניתן להגיע להסדרים על תנאים מותאמים בשירות – כמו העברות, הקלות או אפילו שירות אזרחי-ביטחוני במקרים מיוחדים.
יש סיכוי להקלות?
כן, וזה חשוב לדעת. אם אתה משתף פעולה, מפגין חרטה אמיתית ומציג מסמכים רפואיים או משפחתיים שממחישים את הקושי שלך – יש סבירות גבוהה שיתחשבו בך. צה"ל כיום מבין יותר מבעבר ומנסה למנוע חזרה על מקרים דומים.
למי אפשר לפנות?
- לשכת הגיוס
- עורכי דין המתמחים בדין הצבאי
- עמותות לליווי חיילים – כמו "בתוך המשבצת", "נציב קבילות החיילים", "שוברות שתיקה" (בהתאם לצורך)
- המערכת החינוכית בתוך צה"ל שיכולה לעזור בשיקום המסלול
יש לך הרבה משאבים זמינים. אתה לא לבד! תהליך החזרה לשירות הוא הזדמנות לבנות מחדש אמון עם המערכת, ואולי אפילו לגלות מחדש את המשמעות האישית שלך בשירות הצבאי.
בחירה אמיצה
לחזור לשירות אחרי עריקה זו לא בושה – זה צעד של בגרות ואחריות. זה לוקח אומץ, אבל עבור רבים זו תחילתה של דרך חדשה. מערכת הביטחון יודעת להעריך מי שבוחר לחזור ביוזמתו ומוכיח שהוא מוכן לתקן.
עריקות והשיח הציבורי בישראל
כשמדברים על עריקות מהצבא, לרוב עולה בראש תמונה של חייל עם תרמיל שמחליט פתאום להיעלם בלי להגיד שלום למפקד. אבל מאחורי התמונה הזאת יש סיפור הרבה יותר מורכב – וזה סיפור שמקבל חיים בשיח הציבורי בישראל. ננסה לגעת כאן בשאלה המרכזית: איך אנחנו כחברה מתייחסים לעריקים? מה הקונוטציות שמלוות את התופעה הזאת? ואיך זה משתנה עם הזמן?
עריקות – לא מה שחשבתם
קודם כל, חשוב להבין שלא כל עריק הוא עבריין או "משתמט" במובן השלילי של המילה. לפעמים מדובר בצעירים שנמצאים במשבר אישי, שלוקים בבריאות הנפשית או פשוט שלא מצליחים להתחבר למסגרת הצבאית. הציבור, מנגד, מתקשה לעיתים לראות את הגוונים האפורים האלה ומעדיף לשפוט את המצב במונחים מוחלטים של "נכון" ו"לא נכון".
השפעת התקשורת והרשתות החברתיות
התקשורת משחקת תפקיד חשוב בעיצוב דעת הקהל לגבי עריקים. כאשר סיפור של עריקה מגיע לאייטם חדשותי, לעיתים קרובות הוא מוצג כמעשה חמור שמערער את ערכי הסולידריות והתרומה למדינה. מצד שני, ברשתות החברתיות – הטון לעיתים שונה לגמרי.
הנה כמה מגמות בולטות:
- הזדהות עם חיילים שמתמודדים עם קשיים נפשיים: הרבה גולשים מראים הבנה וחמלה כלפי עריקים שלא עומדים בלחצי השירות.
- ביקורת כלפי המערכת: יש מי שטוענים כי מערכת צה"ל לא מצליחה לזהות ולעזור בזמן אמת לחיילים שנמצאים על סף שבירה.
- דיוני עומק: פורומים ובלוגים מספקים פלטפורמה לדיון פתוח ומכיל יותר, שבו מציפים את השאלות הקשות – האם נכון להעניש מישהו שבורח מצוקה?
כיצד השיח הזה משפיע בפועל?
ככל שהשיח סביב עריקות נהיה מורכב ומרובה קולות, כך גם המוסדות הצבאיים נדרשים להסתכל פנימה. רואים מגמה של פתיחות לשיח על בריאות הנפש והגברת הענקת תמיכה פסיכולוגית לחיילים כדי למנוע עריקות מראש.
בנוסף, יש הנחות שקיימת השפעה ממשית של דעת הקהל – במיוחד כאשר סיפור עריקה הופך לוויראלי. לא אחת, בעקבות לחץ ציבורי, צה״ל בוחן מחדש תיקים משפטיים או מקל בעונשים מסוימים.
טיפ לסיום – איך אנחנו כחברה יכולים לתרום?
- להימנע משיפוט מהיר: לזכור שלכל חייל יש סיפור נסיבות משלו.
- להפנות לתמיכה: אם אתם מזהים בסביבתכם מישהו במצוקה, עודדו אותו לפנות לעזרה – בין אם זה מפקד מבין או קב"ן.
- לדבר על זה: אל תחששו לנהל שיח פתוח על מצוקות בשירות הצבאי בפלטפורמות שונות.
לסיכום, עריקות היא תופעה שמספרת יותר על החברה שלנו מאשר רק על החייל עצמו. ככל שנפתח את הלב ונעמיק בהבנה – כך נוכל לבנות חברה אחראית, אכפתית וקשובה יותר.
