מהי טריזומיה 18
טריזומיה 18, אשר מוכרת גם בשם "תסמונת אדוארדס", היא מצב גנטי נדיר, אך משמעותי במיוחד. אם נתקלתם בשם הזה לראשונה ואתם תוהים מה עומד מאחוריו – אתם לא לבד. מדובר בתסמונת הנגרמת כתוצאה משיבוש בכרומוזומים, מעין "אבני הבניין" של המידע הגנטי שלנו.
אצל כל אחד מאיתנו, כמעט בכל תא בגוף, נמצאים בדרך כלל 46 כרומוזומים – 23 כרומוזומים שמגיעים מהאמא ו-23 מהאבא. הכרומוזומים האלו נושאים בתוכם את ההוראות שבונות את הגוף שלנו ומנהלות אותו. בטריזומיה 18, במקום שיהיו שני עותקים של כרומוזום מספר 18, יש שלושה עותקים. המשמעות של "טריזומיה" היא בדיוק זה: שלוש גרסאות של כרומוזום מסוים.
השיבוש הזה קורה ממש בתחילת ההתפתחות – עוד בשלב של חלוקת התאים הראשונים לאחר ההפריה. לרוב זו לא תוצאה של פעולה שאותה האם או האב עשו או לא עשו; זהו תהליך אקראי שקורה במהלך יצירת תאי הזרע או הביצית.
כמה זה שכיח?
טריזומיה 18 נחשבת לנדירה יחסית. היא מופיעה בערך ב-1 מתוך כל 5,000 לידות חיות, אך בפועל ייתכן שהיא מתרחשת לעיתים קרובות יותר – לא כל ההריונות עם טריזומיה 18 ממשיכים עד הלידה, וחלקם מסתיימים בהפלה טבעית בשלב מוקדם.
האם זה משפיע על כל הגוף?
כן. מאחר שלכרומוזומים יש תפקיד מרכזי בכל תא ותא, עודף של חומר גנטי מכרומוזום 18 משפיע על מערכת העצבים, הלב, השרירים ואף על מבנה הפנים והגפיים. מדובר בתסמונת מורכבת שמעמידה אתגרים רפואיים רבים.
ממה נובעת החשיבות של ההבנה על טריזומיה 18?
כאשר הורים לומדים שהעובר שלהם מאובחן עם טריזומיה 18, חשוב שלהם ולצוות הרפואי תהיה הבנה טובה של המשמעות, על מנת שיוכלו לקבל החלטות מושכלות ולדעת למה לצפות. חשוב להדגיש: לא כל המקרים זהים, ויש רמות שונות של ביטוי גנטי והשפעה על הילד.
המילה של הרופא/ה
לפי איגוד הגנטיקאים הרפואיים בישראל, טריזומיה 18 היא תסמונת שמחייבת אבחון מקצועי על ידי בדיקות גנטיות, וליווי של צוות רפואי הכולל גנטיקאי, רופא נשים, יועץ הריון ולעיתים גם קרדיולוג ילדים ואנשי מקצוע נוספים. גילוי מוקדם יכול להוביל להבנה טובה יותר של המצב, וזהו הצעד הראשון במתן הטיפול והתמיכה המתאימים.
חשוב לזכור שאתם לא לבד – ישנם מרכזי ייעוץ גנטי, קבוצות תמיכה ומשפחות שעברו את אותם התהליכים בדיוק, והם יכולים להוות מקור חשוב למידע, לתמיכה ולחיזוק.
הגורמים לטריזומיה 18
טריזומיה 18, שמכונה גם תסמונת אדוארדס, היא הפרעה גנטית נדירה שנובעת משיבוש במספר הכרומוזומים בתאים בגוף האדם. אבל איך בדיוק קורה השיבוש הזה? מה בעצם גורם לכך שהתינוק מקבל עותק נוסף של כרומוזום 18? בואו נצלול לעומק ונראה את התמונה בצורה פשוטה וברורה.
מה זה כרומוזומים ומה קורה בטריזומיה?
בגופנו יש 23 זוגות של כרומוזומים – חוטים זעירים שנושאים את כל המידע הגנטי שלנו. כרומוזום הוא מעין ספר הוראות שמסביר לגוף שלנו איך להתפתח, לגדול ולתפקד. כל זוג כרומוזומים מורכב משני עותקים – אחד מהאמא ואחד מהאבא.
בטריזומיה 18, במקום שני עותקים של כרומוזום מספר 18, יש שלושה. המשמעות היא שתאיו של האדם נושאים עותק נוסף של כרומוזום זה, מה שעלול להשפיע על ההתפתחות התקינה של מערכות רבות בגוף.
מתי זה קורה ולמה?
השיבוש קורה כבר בשלב מוקדם מאוד – תוך כדי חלוקת התאים לאחר ההפריה או אפילו בזמן היווצרות הזרע או הביצית. מדובר בטעות אקראית שנקראת "אי-הפרדות" (nondisjunction) – מצב שבו הכרומוזומים אינם נפרדים כראוי.
למרות המחקר הרב בתחום, אין סיבה ברורה לכך שזה קורה – אבל יש כמה גורמים סיכון שמעלים את הסיכוי:
- גיל האם: נשים בגיל מתקדם (במיוחד מעל גיל 35) נמצאות בסיכון גבוה יותר להריונות שבהם מתפתחות הפרעות כרומוזומליות כמו טריזומיה 18.
- מקרים קודמים במשפחה: במקרים נדירים מאוד, אם למשפחה יש היסטוריה גנטית של טריזומיה, ייתכן סיכון מעט מוגבר – לכן יש חשיבות לייעוץ גנטי כאשר יש עבר משפחתי רלוונטי.
- מוטציות בתאי החיבור: במקרים מסוימים, אחת מההורים נושא שינוי מסוים באחד הכרומוזומים, אך ללא תסמינים. שינוי זה נקרא "איזון טרנסלוקציה", והוא יכול לעבור לצאצאים ולגרום לשיבוש בכמות הכרומוזומים אצל התינוק.
האם אפשר למנוע את זה?
לצערנו, ברוב המקרים לא ניתן למנוע את הופעת טריזומיה 18. היא פשוט מתרחשת באופן לא צפוי, ללא קשר לאורח חיים או בריאות ההורים. עם זאת, ייעוץ גנטי לפני ובמהלך ההריון, במיוחד לאימהות בגיל מתקדם, יכול לעזור להבין את הסיכונים ולקבל החלטות מושכלות.
טיפ שכדאי לזכור
אם את או אתה שוקלים הריון או נמצאים בתחילתו, במיוחד בגיל מתקדם יותר – פנייה ליועץ גנטי יכולה לתת תשובות ברורות ולעזור בהכוונה לבדיקה מתאימה. המידע היום נגיש מתמיד, והרפואה המודרנית מציעה מגוון אפשרויות לבדיקה מוקדמת.
תסמינים נפוצים בקרב תינוקות עם טריזומיה 18
טריזומיה 18, שמוכרת גם בשם תסמונת אדוארדס, היא אחת מהתסמונות הכרומוזומליות הנדירות יותר, אך כאשר תינוק נולד איתה – קיימים מאפיינים נפוצים שיכולים לעזור בזיהוי מוקדם ובהתמודדות נכונה. למרות שכל מקרה שונה ומחזיק באופי ייחודי, עדיין קיימים תסמינים שמופיעים אצל רוב התינוקות עם התסמונת.
מאפיינים פיזיים שנראים מיד לאחר הלידה
כבר מהימים הראשונים לאחר הלידה, ניתן להבחין בכמה סימנים אופייניים. הנה רשימה של תסמינים גופניים שלעתים מופיעים אצל תינוקות עם טריזומיה 18:
- משקל לידה נמוך מאוד – לעיתים קרובות, גם אם ההריון נמשך עד תום, התינוק שוקל פחות מהממוצע.
- ראש קטן (מיקרוצפליה) – גולגולת קטנה מהרגיל ולעיתים בצורת חרוט.
- פנים עדינות – מבנה פנים שכולל לסת תחתונה קטנה, אוזניים נמוכות או מעוותות ועיניים מרווחות או מוארכות.
- ידיים קפוצות – אצבעות הידיים לעיתים מוצלבות מעל האגודל או מונחות אחת על השנייה באופן אופייני.
- בעיות ברגליים – לעיתים כפות הרגליים מעוקלות או בצורת "רוקיסט" הדומה לנעלי השטוח עם סוליה מקושתת.
עיכובים בהתפתחות
אחד המאפיינים הבולטים בתסמונת הוא עיכוב משמעותי בהתפתחות, ולרוב, תינוקות לא יעמדו באבני הדרך ההתפתחותיות בגיל הצפוי. חשוב לדעת ש:
- התגובות לגירויים חיצוניים יכולות להיות איטיות או מופחתות.
- שליטה ראשונית על שרירי הצוואר ולעיתים גם על הבליעה או הנשימה עלולה להיות חלשה.
- לעיתים קרובות, תינוקות עם טריזומיה 18 יזדקקו לסיוע בהזנה, כמו הזנה דרך צינור הזנה (זונדה).
בעיות נוירולוגיות
אצל חלק מהתינוקות מופיעות גם בעיות נוירולוגיות או נוירו-מוטוריות, הכוללות:
- טונוס שרירים ירוד (היפוטוניה) – תינוקות רבים מציגים חולשה בשרירים, שיכולה להשפיע על תנועתיות והתפתחות.
- פרכוסים – חלק מהילדים יסבלו מהתקפים או רעד בלתי רצוני.
- קשיים בתיאום תנועתי – אשר עלולים להקשות על ביצוע פעולות מוטוריות בסיסיות.
מילים מעודדות להורים
חשוב לזכור: לא כל התסמינים מופיעים אצל כל ילד. כל תינוק הוא עולם בפני עצמו. התמודדות עם תסמונת כמו טריזומיה 18 אינה פשוטה, אבל ההכרה בתסמינים השכיחים יכולה לעזור להורים ולצוותים הרפואיים להבין טוב יותר מה התינוק חווה ומהם הצרכים המיוחדים שלו.
אם קיבלתם אבחנה של טריזומיה 18 או שיש חשד לקיומה – כדאי להתייעץ עם רופאי ילדים, גנטיקאים ויועצות התפתחותיות שיוכלו ללוות אתכם יד ביד ולהתאים את התמיכה לצרכי הילד.
דרכי אבחון של טריזומיה 18 במהלך ההריון
אם את בהריון וקיבלת המלצה לבצע בדיקות מסוימות, יכול להיות ששמעת את המונח "טריזומיה 18" – מצב גנטי נדיר שמתגלה לעיתים עוד במהלך ההריון. החדשות הטובות הן שכיום קיימים כלים מתקדמים ומדויקים שיכולים לספק מידע חשוב ובשלבים מוקדמים ככל האפשר. בואי נבין ביחד איך התהליך עובד, מהן הבדיקות האפשריות ומה חשוב לדעת.
אז… איך בכלל מזהים את זה בהריון?
האבחון של טריזומיה 18 מתבצע באמצעות שילוב של בדיקות סקר ובדיקות אבחנתיות מדויקות יותר. הרעיון הוא לזהות את הסיכון מוקדם ככל האפשר, כדי לאפשר קבלת החלטות מושכלת לך ולמשפחה שלך.
בדיקות סקר – השלב הראשון בזיהוי
אלו בדיקות שמטרתן להצביע על סיכון הסתברותי ולא בהכרח לומר בוודאות אם העובר סובל מטריזומיה 18. הבדיקות כוללות:
- שקיפות עורפית: נערכת בשבועות 11–13 להריון, ובודקת את עובי הנוזל באזור העורף של העובר. עלייה במדד זה יכולה לרמז על סיכון גנטי, אבל לא בהכרח מצביעה על טריזומיה 18.
- בדיקת דם לאם (סקר ביוכימי): נעשית בשלב מוקדם של ההריון וכוללת מדידת חלבונים והורמונים בדם של האם, שמעידים על הסיכוי להפרעה כרומוזומלית.
- בדיקת סקר משולב: שילוב של שקיפות עורפית ובדיקת דם, מה שמספק תמונה מדויקת יותר לגבי הסיכון.
NIPT – בדיקת דם מתקדמת ולא פולשנית
בדיקת NIPT (Non-Invasive Prenatal Testing) היא בדיקת דם שמזהה שברי DNA של העובר בדם האם. מדובר בבדיקה בטוחה, מדויקת מאוד ושאינה פולשנית. אמנם זו אינה בדיקה אבחנתית, אך היא מספקת סיכוי גבוה מאוד לגלות טריזומיה 18, לפעמים אפילו בעד 99% דיוק.
במקרה שהתוצאה חושפת סיכון גבוה, יומלץ לבצע בדיקות אבחוניות להמשך בירור.
בדיקות אבחנתיות – כשצריך תשובה חד משמעית
כדי לאבחן טריזומיה 18 בוודאות, יש לבצע בדיקות פולשניות:
- סיסי שליה: נערכת לרוב בשבועות 10–13. לוקחים דגימה מהשליה ומבצעים בדיקה גנטית לעובר.
- בדיקת מי שפיר: נערכת בשבועות מתקדמים יותר (15–20) ומתבצעת דרך שאיבת כמות קטנה של מי שפיר המכילים תאים מהעובר לצורך ניתוח כרומוזומלי.
שתי הבדיקות נותנות תשובה ודאית, אך יש בהן סיכון קטן להפלה – ולכן ההחלטה לבצע אותן תיעשה יחד עם ייעוץ גנטי מעמיק.
מתי כדאי לפנות לייעוץ גנטי?
ייעוץ גנטי מומלץ במקרים בהם יש סיכון מוגבר שנמצא בבדיקות הסקר, וכן אם יש במשפחה היסטוריה גנטית מורכבת. הגנטיקאי יסייע לך להבין את התמונה, להעריך את הסיכונים ולבחור בדרך שהכי מתאימה לך.
אז מה השלב הבא?
אם את חוששת או מתלבטת, את לא לבד. רופאי נשים, גנטיקאים ויועצי הריון זמינים כדי להנחות אותך בצעדים הבאים. ממליצים בכל שלב לשאול שאלות, להבין את המשמעות של כל בדיקה, ולבחור יחד עם הצוות הרפואי את הגישה הכי מתאימה והכי בטוחה עבורך ועבור העובר שלך.
סיבוכים רפואיים הקשורים לטריזומיה 18
טריזומיה 18, המוכרת גם בשם תסמונת אדוורדס, היא תסמונת גנטית מורכבת שמביאה איתה לא מעט אתגרים רפואיים. הסיבוכים עלולים להתחיל כבר בשלבים מוקדמים של ההריון, ולהשפיע על מערכות רבות בגוף. חשוב לדעת שזה לא אומר שאין מה לעשות – מודעות מוקדמת, טיפול נכון וליווי רפואי מקצועי יכולים לעזור להתמודד עם אתגרי המציאות.
אז אילו סיבוכים רפואיים אפשר למצוא אצל תינוקות עם טריזומיה 18?
לרוב מדובר בתסמינים משמעותיים שמתבטאים בכמה וכמה מערכות בגוף. הנה פירוט על חלק מהבעיות הרפואיות הנפוצות:
- מומי לב מולדים: מעל ל-90% מהתינוקות עם הטריזומיה סובלים ממומים במבנה הלב – כגון חור במחיצה הבין-חדרית או פגם במסתמים. בעיות אלו עלולות להוביל לקשיי נשימה ולהחמרה בתפקוד הכללי.
- בעיות נשימה: לעיתים יש רפיון של שרירי בית החזה או התפתחות לא תקינה של הריאות, שגורמים לקשיים בנשימה, במיוחד בשבועות הראשונים לחיים.
- קשיים בבליעה ובהזנה: לתינוקות רבים עם טריזומיה 18 יש קושי לינוק או לבלוע בצורה רגילה, דבר שמוביל לעיכוב בעלייה במשקל ומצריך הזנה דרך צינור (זונדה).
- בעיות במערכת העצבים: לעיתים קרובות יש גם עיכוב בהתפתחות המוח או מבנה לא תקין של חלקים ממנו, מה שמוביל לעיכובים מוטוריים וקוגניטיביים משמעותיים.
- עיכוב בהתפתחות השלד והגפיים: כולל אצבעות מקופלות, כפות רגליים בצורת "רוקר-בוטום" (תחתית קשתית), ולעיתים גם בעיות במפרקים.
- סיבוכים בכליות ובמערכת השתן: כמו כליה חסרה או התפתחות אסימטרית, שעלולה להשפיע על תפקוד מערכת השתן.
חשוב לדעת:
רבים מהמצבים האלו ניתנים לזיהוי עוד בשלב העוברי באמצעות בדיקות מקיפות, כמו סקירת מערכות מורחבת. בזכות ההתפתחות ברפואה, ניתן להיערך מראש ולהציע טיפולים ותמיכות שיקלו על התינוק ועל המשפחה.
איך ניתן להתמודד?
ברוב המקרים, ההתמודדות עם הסיבוכים היא רב-מערכתית ודורשת שיתוף פעולה בין תחומי – קרדיולוג ילדים, נוירולוג, רופא גנטי, תזונאית קלינית ואנשי מקצוע נוספים. חשוב לא פחות – ליווי רגשי להורים ולמשפחה.
צוות רפואי מיומן יוכל להתאים תכנית טיפולית ייחודית לכל מקרה, בהתאם למצב התינוק. גם אם חלק מהאתגרים הבריאותיים לא ניתנים לריפוי, מענה נכון יכול לשפר מאוד את איכות החיים ולאפשר לזמן המשותף להיות משמעותי וחמים ככל האפשר.
אוטוריטה רפואית: לפי המלצות האיגוד לרפואת ילדים בישראל ורופאים גנטיים, ליווי מקצועי צמוד ממוקד ברווחת הילד והמשפחה הוא קריטי בהתמודדות עם התסמונת.
אפשרויות התמיכה והטיפול בילדים עם טריזומיה 18
כאשר תינוק מאובחן עם טריזומיה 18, עולות שאלות רבות ותחושות מעורבות – חשש לעתיד, רצון לדעת יותר, ולפעמים גם צורך לקבל החלטות קשות. חשוב לדעת שאתם לא לבד. קיימות מגוון אפשרויות תמיכה וטיפול זמינות, שיכולות להקל על ההתמודדות ולסייע לספק איכות חיים גבוהה ככל האפשר לילדיכם.
תמיכה רפואית מותאמת אישית
ילדים עם טריזומיה 18 לרוב זקוקים לליווי רפואי צמוד ממספר תחומים. צוות רפואי הכולל רופאי ילדים, נוירולוגים, קרדיולוגים, תזונאים ומומחים נוספים, בונה יחד תכנית טיפול אינדיבידואלית שנועדה לתת מענה לצרכים הספציפיים של כל ילד.
- פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק: מסייעים בשיפור התנועה והקואורדינציה, ומעודדים התפתחות מוטורית
- טיפול תזונתי: חלק מהתינוקות מתקשים לינוק או לאכול באופן עצמאי – תזונאים קליניים יעזרו לבנות תפריט בהתאמה אישית ולעיתים יש צורך בהזנה דרך זונדה
- טיפול רפואי תומך: כמו ניהול אפילפסיה, טיפול בהפרעות נשימה, ומעקב אחר תפקוד הלב
תמיכה רגשית ומשפחתית
ההתמודדות של המשפחה עם טריזומיה 18 היא לא פשוטה, וליווי רגשי הוא חלק בלתי נפרד מהמסע. מומלץ לפנות לאנשי מקצוע כמו פסיכולוגים, עובדים סוציאליים או קבוצות תמיכה, שיכולים להעניק אוזן קשבת, כלים להתמודדות, וגם תחושת שייכות.
קבוצות אלו קיימות הן באופן מקוון והן פיזית ומאפשרות החלפת חוויות, תובנות ותמיכה הדדית. רבים מההורים מדווחים שבתוך הקהילה הזו הם מצאו כוח, תקווה ואנשים שמבינים בדיוק מה עובר עליהם.
שירותים חברתיים ועזרים טכנולוגיים
בישראל קיימים שירותים ממלכתיים שיכולים להקל – זכאות לגמלת ילד נכה מביטוח לאומי, טיפולים במסגרת קופות החולים, והפנייה לגן שיקומי במידת הצורך. כמו כן, ישנם עזרים טכנולוגיים ורפואיים שיכולים לתרום לאוטונומיה של הילד ולהקל על שגרת המשפחה, כגון כסאות מותאמים, עגלות מיוחדות ומערכות תקשורת תומכת וחלופית.
דגש על ראייה הוליסטית
הטיפול בילדים עם טריזומיה 18 איננו מסתכם רק ברפואה – אלא כולל גם איכות חיים, אהבה, הקרבה והתמודדות יומיומית נוגעת ללב. רופאים ואנשי מקצוע רבים מדגישים את החשיבות בשיח פתוח עם ההורים, תוך התאמה של הטיפול לערכים, לאורח החיים ולרצונות של המשפחה. כל מקרה הוא ייחודי, וכל ילד – עולם ומלואו.
חשוב לדעת שעם הכלים הנכונים, מערכת תמיכה הדוקה ולב פתוח – ניתן להעניק לילדים עם טריזומיה 18 חיים מלאים ברגעים משמעותיים, אהבה ללא תנאים, והזדמנויות לצמוח בדרכם הייחודית.
תחזיות תוחלת החיים ואיכות החיים
כאשר מתמודדים עם אבחנה של טריזומיה 18, אחת מהשאלות הראשונות שעולות בקרב הורים ובני משפחה היא: "מה צופן העתיד לילד שלי?". זו שאלה טבעית, מרגשת, ולעיתים גם קשה. בואו ננסה לפרוס יחד תמונה ברורה, כנה ואנושית של המציאות – עם תקווה, תמיכה ועובדות מבוססות.
כמה זמן חיים עם טריזומיה 18?
הסטטיסטיקה מראה שתינוקות עם טריזומיה 18 מתמודדים עם אתגרים רפואיים מורכבים שיכולים להשפיע על תוחלת חייהם. על פי המרכזים לבקרת מחלות בארה״ב (CDC), רק כ-10% מהתינוקות שנולדים עם טריזומיה 18 שורדים את שנת חייהם הראשונה. עם זאת, ישנם מקרים יוצאי דופן – ויש ילדים שחיים מספר שנים ולעיתים אף מעבר לכך.
ההבדל העיקרי נעוץ בסוג הטכני של הטריזומיה: ישנם מקרים בהם מדובר בטריזומיה מלאה (שלושה עותקים של כרומוזום 18 בכל תאי הגוף), ולעומתם מקרים של טריזומיה פסיפסית או טריזומיה חלקית – שבהם התמונה הקלינית יכולה להיות פחות חמורה, ומתוך כך להיות גם בעלי תוחלת חיים ארוכה יותר.
ומה עם איכות החיים?
לפעמים מתמקדים רק בשאלה של "כמה זמן", אבל לא פחות חשוב לשאול גם "איך?". איכות החיים של ילדים עם טריזומיה 18 משתנה מאוד בין מקרה למקרה ותלויה בגורמים מגוונים:
- חומרת המומים המולדים – למשל, מומים בלב או במערכת העיכול.
- גישה לטיפול רפואי מתקדם – טיפול תומך, ניתוחים תיקוניים ולעיתים איוש צוות רפואי כולל.
- תמיכה משפחתית – משפחות אשר מקיפות את הילד בסביבה חמה, עוטפת ומותאמת לצרכיו תורמות רבות לאיכות חייו.
האם אפשר לחיות חיים מלאים למרות האתגרים?
הנה המקום לתת מקום לתקווה. ילדים עם טריזומיה 18 שהצליחו לשרוד מעבר לשנה הראשונה מדגימים לעיתים קרובות יכולת לפתח קשר רגשי עם המטפלים בהם, להגיב לצלילים, להכיר חפצים מוכרים ולעיתים אף לפתח דרכי תקשורת כמו חיוכים או קולות ייחודיים.
מטפלים רבים ומשפחות מדווחים על רגעים של שמחה, אינטראקציה ותחושת סיפוק מליווי הילד במסע חייו, גם אם הוא שונה מהציפיות שהיו בתחילה. חשוב לזכור שאיכות החיים אינה נמדדת רק ביכולות פיזיות – אלא גם בקשר האנושי, בחיוך שמאיר יום שלם, ובהשפעה הרגשית העמוקה של הילדים האלו על כל הסובבים אותם.
ומה אפשר לעשות כהורים?
- ללמוד ולהתעדכן דרך מקורות מהימנים ויועצים רפואיים.
- ליצור סביבה תומכת – הכוללת אנשי מקצוע, קרובים וקהילה.
- לטפח רשת של תמיכה רגשית – הן לעצמם והן לילד.
לסיום – כל ילד הוא עולם ומלואו ואין דרך אחת לחזות את העתיד. אבל בעזרת אהבה, הכלה, ורפואה מותאמת, ילדים עם טריזומיה 18 יכולים לחיות חיים עם משמעות – להם ולכל מי שמסביבם.